הודעה לעיתונות

מדינת ישראל לא שמה על יתומי צה"ל. למה? ככה.

ע"פ החוק: יתום מערכות ישראל וצה"ל שעבר את גיל 30 לא זכאי לשום עזרה ברכישת דירה, אפילו אם לא קיבל עזרה בעבר. למען האמת, יתום צה"ל שעבר את גיל 30 לא זכאי לכלום. אם לא ניצלת את זכויותך עד גיל 30, זכויותיך אבדו.

אז מה אפשר לעשות? הרבה, אתה יכול להתחתן, להתגייס לשירות מילואים ולהיהרג. אלמנתך תיהנה למשך כל חייה מהטבות מס, עזרה בדיור, מכוניות ללא מיסים(כל 4 שנים) וקצבה חודשית.

אתה? תסתדר לבד.

אחרי שנים רבות של מאבקים בג"ץ הורה למשרד הביטחון להכיר בעמותת יתומי מערכות ישראל וצה"ל ולדון בבקשותיה בשם חבריה ללא תנאי סף. בימים אלה מקיימת העמותה מבצע התרמה רחב היקף.

עמותת יתומי צה"ל הוקמה בשנת 2000 והנה ארגון ללא מטרות רווח. העמותה הוקמה על רקע בעיות קשות ומתמשכות בייצוגם ההולם של יתומי צה"ל הצעירים, והעדרו של כל ייצוג הנוגע ליתומי צה"ל המבוגרים יותר, התואם את זכותם הדמוקרטית האלמנטארית.

בעמותה חברים מעל 1200 יתומים בכל הגילאים ומטרותיה הוא להגדיר את מעמדם הייחודי של יתומי צה"ל הבוגרים והצעירים כאחד, לסייע לבני הנופלים בפתרון הבעיות שלהם גם כשהם הופכים בגירים ולייצגם מול משרד הביטחון והמוסדות האחרים, בנפרד מאלמנות צה"ל.

אחד הנושאים המרכזיים בהם פועלת העמותה הוא שינוי ותיקון חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י 1950. החוק מגדיר את האלמנות ואת ההורים השכולים כישויות נבחנות, בעוד היתום מוגדר אך ורק כבן של אלמנה.

החוק מקנה זכויות מתמשכות לאלמנות אך מגביל את זכויות היתום עד הגיעו לגיל 30 . במקרה בו הלכה אימו לעולמה קודם לכן, פגות זכויותיו באחת. בכך מקנה החוק ערך "כבד" יותר לאובדנם של האלמנות וההורים השכולים ביחס לאובדנם של יתומי צה"ל; כתוצאה מהפרדות חותכות אלה זוכים האלמנות וההורים השכולים בהכרה ללא תנאי מצד המערכת, בעוד היתומים מופלים לרעה.

יו"ר העמותה עדי כספי "במשך שנים רבות במשרד הביטחון מעדיפים להתעלם מהיתומים כאילו שלנו האובדן אינו כואב וכאילו שאנחנו בניגוד לאמהות שלנו חסינים מכל פגע. אלמנה והורים של חלל צה"ל זוכים לטיפול של משרד הביטחון לאורך כל ימי חייהם ואילו אנחנו היתומים אשר בליבם נצרב האובדן הנורא הזה, מאיתנו מצפים שנסתדר כבר בעצמנו. יש בישראל מאות יתומי צה"ל שנזקקים לטיפול נפשי ואחר לאורך כל ימי חייהם בגין העובדה שהם איבדו את אביהם להגנת המדינה ואי אפשר להמשיך להתעלם מכך".

*העמותה אינה נתמכת מכספי משלם המיסים ואינה משלמת משכורת לאיש !



תגובה אחת to “הודעה לעיתונות”

  1. שירן אבו says:

    שמי שירן אבו אבי נרצח בפיגוע נקמה של אירגון הפת״ח ב1985 השנה הגעתי לגיל 30
    ביום שאבי נרצח הייתי בת 4 וזהו היום שבו חיי קיבלו דרך חדשה וקרירה שעלי להיתמודד איתה. גדלתי עם אימי ללא אחים והמשכתי בחיי בנסיון התעלמות חזק ףץמהפרצופים המרחמים שליוו אותי במשך חיי ועד עצם היום הזה. רציתי להרגיש חזקה ולהעלים כל פרצוף מרחם שעמד מולי ורציתי להוכיח בעיקר לעצמי שאני יכולה לבד
    בדיוק כמו שאר חברי. לקחתי בחשבון שיהיו גם נקודות שבירה,כמו שיש לכל אדם. חברי נעזרים בהוריהם אמי בהוריה ולאן אני פונה? נוכחתי במהלך חיי לזכויות שיש להורים השכולים ולאלמנות ומרגיעה אותי הידיעה שאם חלילה הם יצטרכו השתלת איבר או סתם טיפול שיניים יש מי שלוקח אחריות ועוזר, אני שמחה שמקלים עליהם במיסי המדינה ואף נותנים להם משכורת חודשית להמשך חייהם ללא חוסר, אך הגיע גם הפחד שאם חלילה אצטרך השתלת איבר מי עוזר לי? למה לי אין הקלה המיסים? באיזה שלב שאמא שלי עברה עם התמודדות האובדן אני לא הייתי נוכחת? ברגע של משבר נעזרות אלמנות בהורים, בבעל ובזכויות שמגיעות להם מהמדינה. לאן אני אמורה לפנות ברגעים כאלו? מי האדם שקבע שכשחווים אובדן מהסוג הזה מי סבל יותר ומי סבל פחות? את האמת לאבד ילד זה מאוד קשה ויחד עם זאת ישנה נחמה קטנה ומרפדת שמגיעה משאר הילדים ויש כאב עצום לאבד בעל אוהב ותומך אבל הזמן עושה את שלו וקיימת האופציה לאהבה וזוגיות חדשה, ואני? לי לעולם כבר לא יהיה אבא, אני אשאר עם העובדה והתחושה והחסכים עד יומי האחרון בעודי חיה במדינה שלקחה לי אותו והפקירה אותי שאתמודד לבד ללא תמיכה ועזרה וללא שום זכויות. ברצוני להיות חלק ולעזור בכל מה שרק אוכל הגיע הזמן שנפתח את הפה! הייתי קטנה עד היום וההרגשה שזרקו אותי הייתה מובנת מאליה עבורי והיום אני מבינה שגם לנו מגיע. שירן

כתוב תגובה

שמך:

אימייל:

אתר בית: