מדוע בחרתי לארגן את יתומי צה"ל

מרץ 11th, 2015

לפני יותר מ – 45 שנה,אחרי מלחמת ששת הימים בהיותי בתיכון לאחר שארגנה קבוצה של אלמנות צה"ל, חזרה אימי, דבורה ז"ל אלמנתו של ראש ענף מחקר בחיל המודיעין, אליעזר ז"ל (תפקיד אותו ממלא תא"ל בימים אלה)שנהרג כשרכבו עלה על מוקש בבכי רב הביתה מפגישה עם ראש אכ"א דאז, האלוף שלמה צ'יץ' להט, בנושא שחיקת התגמולים לאלמנות חללי צה"ל. הבכי העז נבע מסירובו של האלוף להיעתר לבקשת האלמנות להשוות את שכר הנופלים למשכורת המשולמת במשק.ולהצמידו למדד כשאימי שיתפה אותי בדברים, יעצתי לה ללכת לפגישה נוספת, ולא לוותר על דרישתה להשוואת תנאי השכר אלא ל"הפוך עליו את השולחן" .
כשחזרה צוחקת ומאושרת מהצלחת הפגישה שאלתי אותה: "אימא..את דואגת לאלמנות, אבל למה לא מתייחסים ישירות אלי? למה לא שולחים גם לי ספר ביום הזיכרון? מה? אני לא נחשב?? ומה יהיה עם היתומים, מי ידאג להם ?". והיא השיבה לי: "… כשתגדל, תדאג אתה להם."
בשנת1990 בגיל 64 נפטרה אימי לאחר מאבק ממושך עם מחלת הסרטן בדיוק בצפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל. , שם התחיל אצלי תהליך, ובמרכזו הצורך לעשות למען יתומי צה"ל.
בשנת 93', על רקע פרסומי בתקשורת כאמן בתחום הצילום וכיתום צה"ל, פנתה אלי יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הגב פנינה כהן בבקשה שאפיק סרט לקידום ארגונה. מתוך תחושת שליחות, נרתמתי מיד לעשייה, וביחד עם צוות מקצועי מצאנו לנכון להציג את דמות היתום כדמות מרכזית, ודרך עיניו להציג את השכול במדינת ישראל. לתדהמתי, רעיון זה נפסל מיד ובאופן תקיף ע"י יושבת הראש, שלא הייתה מוכנה בשום אופן לתת ליתמות להיות חלק מרכזי מהסרט, ולא הכירה בחלקו המשמעותי והלגיטימי של היתום במשפחת השכול. שאלתי את עצמי: "כיצד יכול להיות? הרי יתומי צה"ל הם חלק בלתי נפרד מהארגון הקרוי בשם "ארגון אלמנות ויתומי צה"ל?" עם הזמן, קיבלתי תשובות לשאלותיי, והובהר לי סופית כי ליתומי צה"ל אין חלק ונחלה בארגון הקיים. אותו תהליך, שהחל אצלי שנים קודם לכן, בשילוב תגובתה הקיצונית של יו"ר ארגון שאמור לייצג אותנו- כל אחד ואחת מיתומי צה"ל – גרמו לי להתחיל ולארגן את יתומי צה"ל בנפרד.
במהלך שלוש שנים, בעקבות פרסומים בערים מרכזיות ובתקשורת, הופתעתי לגלות היענות ערה ונכונות להירתם לעניין מצד ציבור היתומים. וכך, תוך עשייה משותפת הופכת דרכי להיות דרכנו. להתארגנות הצטרפו חברים וחברות רבים ומספר פעילים, ויחד פעלנו לקידום מטרות הארגון. בפעם השלישית, שבועות מספר לפני יום הזיכרון 2000, גרמה יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל עוול נוסף, והפעם לנפגעי פעולות הטרור. בדרישתה בבית המשפט העליון לא להכליל את נפגעי פעולות האיבה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, וזאת בניגוד להחלטת ממשלת ישראל. למרות בקשתו של השופט העליון, מר אהרון ברק, למשוך את העתירה, התעקשה היו"ר והפסידה בבג"ץ. לאחר אירוע זה, הוחלט לצרף לארגוננו את כל יתומי מערכות ישראל טרום קום המדינה,'תחת ארגון אחד ששמו בישראל- "עמותת יתומי מערכות ישראל וצה"ל".
בפגישות נוספות ובמהלך השנים האחרונות הובהר לי ולנו סופית, כי כל ניסיונותינו ליצור, הידברות בין ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ויושבת ראשו לבין העמותה שלנו נידון לכישלון מראש. ארגון האלמנות והיתומים עדיין דבק בגישה שליתומי צה"ל לא מגיע ייצוג משלהם. יו"ר הארגון אינה מעוניינת אפילו לפגוש את נציגינו, היא, ומדינת ישראל כאחד, ממשיכים להסתתר מאחורי החוק שנחקק בשנות ה- 50. כך נוהגת גם יושבת הראש הנוכחית שוהם וסגניתה לשעבר שולי מועלם שהתחייבו בפגישה טרום בחירתן בנוכחות מתנדב העמותה מר י.ש. והגב' ציפר מארגון האלמנות כי אם אסייע בידן להיבחר יתנו ליתומים מקום שווה בארגונן ואם נרצה יסייעו לנו להיפרד כפי שנפרדו האלמנות מיד לבנים ארגון ההורים השכולים בזמנו.
למותר לציין כי חרף פרסום באינטרנט של הגב שולי מועלם , חברת הכנסת היום, בדבר שיתוף הפעולה איתנו וחרף המלצת ועדת בקורת המדינה בכנסת לעשות כך,(המסמך נמצא בארכיון שלנו) עם בחירתן של הגברות הללו לשתף פעולה איתנו, מיד עם בחירתן ניתקו מגע איתי ואיתנו. הושטת היד שלי לשיתוף פעולה בועדת החוץ והבטחון בשיתוף עם מר אלי דבי מהאחים השכולים בה נטלנו בראשות חבר הכנסת ישראל חסון בשנת 2010 וכן מכתבים לשיתוף פעולה לא נענו כלל. מסקנות הועדה מעולם לא פורסמו.
בפברואר 2011 הגענו לדיון בבגץ ושם קבעו השופטים כי פניות העמותה בשם חבריה למשרד הביטחון אינן נידחות ולא תדחנה בעתיד.
לדאבוני, גם לבקשת התמיכה שלנו אחרי פסיקת בג"ץ לא נעתר משרד הבטחון והעמותה שלנו ממנת את עצמה מגביית דמי חבר תורמים פרטיים חרף הבג"ץ ומכיסי.
כך שגם היום אין לנו אב ואין לנו גב כ 10000 יתומי צהל בישראל שהעם והמדינה חייבים לנו חוב לאומי , חברתי ומוסרי שאין לו דומה בישראל נדחקים לפינה אפלה וחשוכה, על ידי הגורמים שאמורים להיטיב איתנו ולתת לנו מענה לצרכנו. בעוד ימים ( נכתב טרום יום הזכרון ע.כ.) יעלה בקרית שאול שר הביטחון העכשווי, פוליטיקאי זה או אחר שמשחק כסאות מוסיקליים עם חבריו בבחירות כל שנתיים שעולות מיליארדים –( בשנים האחרונות התחלפה הכנסת והממשלה – לעג לרש ולאומה). ויישא דברים דומים לקודמיו על ה"חוב למשפחות השכולות" – לכנס שלנו לא הגיע, כי היו לו דברים חשובים קודמים כך נמסר לנו ( ציטטה לא מדויקת) , ראש הממשלה יזכיר שוב ושוב שגם הוא אח שכול ובתום הטקס – שאליו אני לא טורח להגיע, בדיוק כמו שהוא וקודמיו לא טרחו לענות לאף מכתב שכתבנו מאז תחילת שנת 2000.
במדינת ישראל יתומי צהל נאלצים לעמוד על שלהם לקבל את מה שמגיע להם. ייצוג עצמאי והולם שידאג לשמר את זכויותיהם. אתם, העם והתקשורת חייבים לעמוד לצדנו. כולי תקווה שיום אחד תבינו שאם היחס לבני הנופלים הוא זה – כך נראית מדינתי עם העוני הגובר והמסכנות הכללית עבדים היינו לא רק במצרים, הצליחו לעשות אותנו שקופים , לגמרי. – כולי תקווה שתשכילו להתאחד, ליצור כוח גדול ולהמשיך בשינוי אליו מתנגדת מדינת ישראל משיקוליה הכלכליים. פשוטו כמשמעו.

במדינת ישראל ליתומי צהל אין אב אין גב

אפריל 29th, 2014

מחאתי האישית לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל.  דברים ליום הזכרון מאת עדי כספי

הנני יתום צה"ל שאביו אליעזר כספי ז"ל,ששרת בצבא הקבע, ונהרג בשנת 1953 בעלותו על מוקש בעת מלוי תפקידו כראש ענף מחקר בחיל המודיעין (תפקיד שעושה תת אלוף כיום). משנת 1993 התנדבתי לעזור ליתומי צה"ל. בשנת 2000 ייסדתי את הארגון העצמאי של יתומי צה"ל, "עמותת יתומי מערכות ישראל וצה"ל" המסייע גם ליתומי כוחות הבטחון, משטרת ישראל שב"ס מג"ב ומשמר הכנסת. בארגוננו מתקבלים יתומים קטינים (באמצעות האם) ובוגרים ללא הגבלת גיל (חלקנו קשישים הזקוקים נואשות לעזרה). עד אשתקד עמדתי בראשו וכיום, התמנתי על ידי האסיפה כללית והועד להיות נשיא הארגון.

שרים רבים וחברי כנסת תמכו בארגוננו חלק ממכתבי הערכה למאבקנו נמצאים בפורום יתומי צה"ל – קהילות ב.YNET

מצאת יום הזכרון לשואה ולגבורה, ועד בוקר יום הזכרון לחללי צה'ל, קרי, מתאריך 28/4/14 שעות הערב עד 4/5/14 בשעות הבוקר,אני מתכוון למחות אישית על העוול שנעשה ליתומי צה"ל בישראל. המחאה תכלול הצבת אוהל סיירים (של אבי) למרגלות מגדלי עזריאלי אל מול הקריה, ועשויה לכלול שביתת רעב ושלטי מחאה המבהירים לציבור את מצוקתם של יתומי צה"ל שאינם זוכים לייצוג עצמאי.

לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית כשלנו ייוצגו יתומי צה"ל המשרתים בצה"ל כולל מילואים על ידי אמהותיהם המבוגרות שרבות מהן חיות בזוגיות חדשה בארגון "אלמנות ויתומי צה"ל" . לאחרונה רק בזכות הלחץ שהפעלנו בועדת החוץ ובטחון (בראשות חבר הכנסת ישראל חסון) פתח ארגון אלמנות ויתומי צה"ל את הארגון ליתומים בוגרים בכל גיל מחד ומאידך מציג ארגון האלמנות תקנון דרקוני שמעמיד את היתומים במיעוט מחפיר בייצוג במוסדות הארגון. זו אפליה גדולה בעיקר עקב העובדה שמספר היתומים עולה פי כמה וכמה על מספר האלמנות.

על כן, הצענו באותה וועדה בכנסת מתווה חדש למשפחת השכול שייצג נאותה את ההורים השכולים, האלמנות, היתומים והאחים השכולים. שייתן ביטוי הולם הוגן ונכון יותר עבור משפחת השכול, מתווה זה נמוג באוויר מול התנגדות הארגונים היציגים של ההורים והאלמנות, "יד לבנים" וארגון האלמנות שאינו יציג ליתומים מעל גיל 21 כך על פי ראש אגף משפחות והנצחה מר אריה מועלם המכהן כמעט עשור בתפקידו.

תרומות לעמותה

אפריל 27th, 2014

תרומות לעמותה

תמונות מכנס יתומי צה"ל 2013

מאי 30th, 2013

יו"ר העמותה בפועל הגב יונה חסקלוביץ

עו"ד העמותה ערן לאופמן מנהל את הבחירות כנס 2013

עו"ד אילן יונש מסביר על הבג"ץ

 

התכנסות בלובי יד לבנים

 

עמדת הרישום לעמותה בכנס

 

כנס יתומי צה"ל בישראל

מאי 17th, 2013

אסיפה כללית של יתומי צה"ל בישראל

?>?>